אומרים "הזמן עושה את שלו" ובין אם אנו רוצים ובין אם לא, בסופו של דבר מגיע הזמן בו ההורים שלנו, היקירים שלנו, זקוקים לטיפול צמוד, סיעודי או לא סיעודי.
ישנן מס' אפשרויות לטיפול בקשישים, כאשר ההבדל המשמעותי בין החלופות הינו:
ברוב המקרים ההורים שלנו, היקירים שלנו, חיו בביתם שנים רבות והוא כבר הפך לחלק מהם, לחלק מהזהות שלהם. הם מכירים את הבית על בוריו, יודעים איפה כל דבר נמצא, ויש להם את ההרגלים שלהם בבית. בנוסף, לכל אחד יש את הפינה שלו בבית, את המקום האהוב עליו…
לרוב, הישארות של קשישים בביתם תורמת להם להרגשה טובה ואף לבריאות טובה יותר.
גם בגיל צעיר אנו לא אוהבים שינויים ומעברים אז תארו לכם מה זה יכול לעשות להורים שלכם, מעבר למקום אחר…
חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי מכיר ביתרונות של הישארות הקשישים בביתם ועל כן הוא מגדיר סיוע לאותם קשישים, לרוב באמצעות מטפל/ת שמגיעים לבית הקשיש למס' שעות שבועיות למתן עזרה בבית בפעילויות היום-יומיות, בליווי לבדיקות רפואיות ועוד. או לחילופין, באמצעות השתתפות במימון עובד/ה זר/ה.
מעבר לשעות המוענקות על ידי המוסד לביטוח לאומי, אותם קשישים יכולים להסתייע בבני משפחה אשר נרתמים לטפל בהוריהם / יקיריהם או להוסיף שעות טיפול של מטפלים, באופן פרטי.
בטיפול בקשישים בבית, המטפל/ת מבצע/ת את מטלות הבית, מסייע/ת לקשיש/ה ומלווה את הקשיש/ה לבדיקות וטיפולים רפואיים במידת הצורך. כאשר מדובר בקשיש/ה סיעודי/ת, מומלץ לשכור את שירותיו/ה של מטפל/ת סיעודי/ת עם לינה.
עם כל הפרסומים בשנים האחרונות לגבי טיפול בקשישים בבית אבות, אנו חוששים לעיתים להעביר את יקירינו לבית אבות. יחד עם זאת, כאשר הקשיש/ה הינו/ה סיעודי/ת, לעיתים האופציה של להעביר את יקירינו לבית אבות סיעודי, בו יש את כל המכשור הרפואי הנדרש יכולה להאריך את חייהם. את בחירת בית האבות המתאים ביותר לצרכיו של יקירינו מומלץ לעשות תוך התייעצות עם מומחים בתחום שתפקידם להתאים למטופל/ת את בית האבות המתאים ביותר לו/ה. הכוון כזה ניתן לקבל בחברתנו א.מ. מתן סיעוד וכוח אדם.
בהגיעכם לצומת דרכים בו הנכם צריכים להחליט האם כדאי להשאיר את יקיריכם בבית או להעבירם לבית אבות, מומלץ להתייחס לשאלות הבאות:
על שאלות אלו ועוד תוכלו לקבל הסבר והכוונה מהצוות המיומן שלנו. צרו עמנו קשר: siud@am-matan.co.il
* מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, והכתוב בחוק הוא המחייב. אין המאמר בא לומר ו/או להמליץ כיצד לפעול, כל אחד רשאי לפעול על פי הבנתו וצו מצפונו.